אבירמה גולן כבר הופיעה פעם בפינת ה"אל תתנו להם עטים". נדמה לי שהיום היא הראתה, שלא מזיק היה אם בבית הספר היא היתה רוכשת קצת יותר מיומנויות, וקצת פחות פרקי תנ"ך. תחת הכותרת "ילדים הם אויבי העבודה" היא מצטטת היום מחקר חדש בנושא אמהות ועבודה חלקית. בדרך, אוי הברוך, המחקר קצת התעוות.
יש לי הרבה מה להגיד על מה שקרה פה, ואני אגיד (לא תוכלו לסתום לי את הפה! בשביל זה יש לי בלוג!) אבל לטובת העסוקים (יש פה אמהות לילדים קטנים?), וגם בגלל שעוד שנייה אני צריכה לצאת, הנה תקציר העניין, בסדר הפוך.
גולן כותבת: "ב-20 השנים האחרונות, קובע המחקר, עלה מספר הנשים העובדות במשרה חלקית מ-3% ל-31%". מכך היא מסיקה מסקנות מרחיקות לכת על השינויים במבנה שוק העבודה הישראלי.
הנתון הזה קצת מוזר, לא? אמנם ההכרות שלי עם שוק העבודה בישראל בראשית תקופה הנדונה מצומצת למדי, אבל את המשרה החלקית לא המציאו אתמול, ו-3% זה מספר נמוך מאד. נמוך מדי.
בואו נלך אחורה, להודעה לעיתונות שממנה מצטטת גולן: "בשני העשורים האחרונים גדל באופן ניכר חלקן של אמהות לילדים בגיל הרך העובדות חלקית שלא מרצון - מ-3.2% ל- 31.4" (ההדגשה שלי).
אהה. המשפט הזה אומר משהו שונה לחלוטין: מה שכתוב פה הוא שמתוך כל האמהות שעובדות במשרה חלקית, בעוד שבעבר 96.8% עשו זאת מרצון, היום רק 68.6% עושות זאת מרצון. זה לא אומר כלום על כמה אמהות עובדות במשרה חלקית. ומזה - בלי נתונים אחרים - אפשר להסיק די מעט.
אם ככה, נחזור אחורה, אל המחקר המקורי. לא ממש מחקר, האמת. זה נקרא "דף מידע", הוא צבעוני ומזמין ומיועד מטבעו להיות נגיש לקהל. לא, הגב' גולן, לא צריך תואר בסטטיסטיקה, אם כי אני לא בטוחה עד כמה שינון שירת ימי הביניים יועיל לזה (ואני, ויש לי עדים דווקא שיננתי! אבל זה עניין אחר). בכל אופן, אין ספק שגולן לא טרחה.
וגם אתם לא צריכים לטרוח! בשביל זה אני פה!
והנה הנתונים, המופיעים בעמוד שמונה של ה-pdf, כחול על גבי סגול:
אחוז העובדות במשרה חלקית, מקרב האמהות לילדים עד גיל 4, 1980- 32.4%. 2004 - 28.2%.
לזה, במילים פשוטות, קוראים ירידה.

ועל זה יש לומר: אופסי.

מה שנכון הוא שמתוך ה-28.2% הנותרים האלה, חלק גדול יותר היה רוצה לעבוד במשרה מלאה. זאת עובדה מעניינת שיכולה להעיד על כל מיני דברים, טובים יותר ופחות (שחיקה בשכר העובדים שמביאה יותר נשים לרצות לעבוד במשרה מלאה? מוטיבציה יותר גבוהה של נשים להשתלבות במשרות המאפשרות התפתחות?), אבל זה לא מעיד על שינוי מבני מהותי בשוק העבודה הישראלי, כמו שמיהרה גולן להסיק.

עד כאן התקציר.