זה פוסט בסדרה על קהילות באינטרנט (הסדרה המלאה נמצאת כאן).
פורומים (או קבוצות דיון) הם אחד מכלי האינטרנט הקהילתיים הותיקים והפופולריים, גם ובמיוחד בישראל. הפסקה הבאה מסבירה בקוים כללים מה זה פורום. מי שיודע, מוזמן לדלג.
פורום הוא דף אינטרנט שמאפשר למשתמשים לכתוב ולפרסם הודעות. ההודעות מוצגות בדרך כלל לפי סדר כרונולוגי מהחדשה לישנה. מאפיין חשוב הוא שמשתמשים יכולים להגיב להודעות בפורום, והתגובות מתפרסמות בצמוד להודעה המקורית, כך שנוצרת מעין שיחה טקסטואלית. לשיחה הזאת - ההודעה ותגובותיה - קוראים באנגלית Thread, ובעברית חוט, או פתיל, או שרשור, או דיון, או פשוט שיחה. כל זה נעשה באופן פומבי, לפחות פתוח לכל חברי הפורום הרשומים, אבל במקרים רבים פתוח לכל מי שמגיע לאתר בכוונה או במקרה. לכל פורום יש נושא - לדוגמה, תחבורה ציבורית - והשיחות בפורום אמורות להיות קשורות לנושא. חברי הפורום הם האנשים שכותבים בפורום באופן קבוע.
כמה מהשיחות היום בבוקר היו בפורום תחבורה ציבורית:
פורום תחבורה ציבורית הוא מקום שבו כותבים אנשים שיש להם עניין עמוק בתחבורה ציבורית, בעיקר אוטובוסים ורכבות. בנוסף לאנשים האלה, שהם ה"קבועים", מגיעים לפורום גם משתמשי תחבורה ציבורית שזקוקים לסיוע בהכוונה, כמו מי ששאלו איזה קו צריך לקחת מתחנה מרכזית לתל השומר. ה"קבועים" הם חברי הקהילה, או הפורום, משום שהם כותבים באופן קבוע ומכירים אחד את השני, לפחות על גבי הרשת והרבה פעמים באופן פיזי (הפורום מארגן מפגשים וטיולים). לפורום יש תרבות משלו: לדוגמה, מי שמגיע לפורום כדי להתלונן על הצפיפות בשעות הבוקר באוטובוסים בגוש דן, ייקבל מקלחת צוננת מחברי הפורום. לתפיסתם, מערכת להסעת המונים צריכה להיות יעילה ומהירה, אבל גם עמוסה וצפופה כדי להצדיק את העלויות הכלכליות שלה.
פורום תחבורה ציבורית זוכה לתשומת לב ועניין מצד גורמי התחבורה הציבורית בישראל. לדוגמה, בפורום כותבת נציגה רשמית של רכבת ישראל. חברי הפורום, אם הם מעוניינים בכך, יכולים להוות כח מארגן ומייצג של הציבור במאבק לחיזוק התחבורה הציבורית בישראל.
נקודות למחשבה:
נקודות פתוחות למחשבה:
זה פוסט בסדרה על קהילות באינטרנט (הסדרה המלאה נמצאת כאן).
ההורים שלי שייכים לחבורה מטיילת. הם יוצאים מדי חודש בערך לטיולים בארץ, שאותם הם מארגנים בעצמם. גרעין הקבוצה מורכב מאנשים שמכירים זה את זה הרבה שנים, והקבוצה התרחבה בשיטת חבר מביא חבר. למרות שהקבוצה הזאת מטיילת באתרים במובן הפיזי של המילה, ומבוססת על היכרויות אישיות, הפעילות הזאת והקבוצה הזאת, כקבוצה, לא היו קיימות ללא האינטרנט. אירגון הקבוצה מבוסס אך ורק על דואר אלקטרוני, שבו מעבירים הודעות ונרשמים לטיולים. בלי האינטרנט, האירגון היה יותר קשה (וגם יותר יקר), וספק אם מישהו היה רוצה לקחת אותו על עצמו.
כשאנחנו באים לדבר על "קהילה באינטרנט", אנחנו מדמיינים ייצור חדש שחי באופן בלתי תלוי מקהילות "בעולם האמיתי". זאת תדמית לא מדויקת. לפי סקר מחודש יוני כ-75% מהאוכלוסיה בישראל משתמשת באינטרנט. הרבה מהתקשורת באינטרנט היא תקשורת עם אנשים שפגשנו, או עם אנשים שנפגוש בעתיד. וגם אם לא נפגוש את כל מי שנתקשר איתו באינטרנט, זאת עדיין תקשורת בין אנשים. זאת כבר כמעט קלישאה להזכיר שהצרכים, הרצונות ותבניות ההתנהגות של בני אדם לא תלויים במדיום התקשורת.
מצד שני, אי אפשר להכחיש את זה שהאינטרנט מוסיף מימד חדש לתחום הזה של קהילתיות. האינטרנט הוא הטכנולוגיה הראשונה שמקלה ברצינות על היכולת לתקשורת של הרבה-להרבה. כלומר, לא כמו טלפון שהוא בדרך כלל אחד-לאחד, או טלויזיה (או דפוס) שהוא אחד-להרבה. כל יצירה (או תחזוקה) של קבוצה חברתית היא הרבה יותר פשוטה בעידן האינטרנט. לפעמים זה מאפשר לעשות יותר בקלות מה שאפשר היה לעשות גם ללא האינטרנט - כמו לארגן חבורה מטיילת - ולפעמים זה מאפשר ליצור סוגים של קבוצות שפשוט לא היו קיימות בעבר.
השבוע העברתי הרצאונת על קהילה באינטרנט. בימים הקרובים אני אפרסם פה גרסה טיפה מפורטת יותר של הדברים שהכנתי להרצאה הזאת. ההרצאה מתמקדת ברשימה של קבוצות חברתיות, או קהילות, שמשתמשות באינטרנט באופן מאסיבי לתקשורת, או במילים אחרות קבוצות שלא היו קיימות ללא האינטרנט. לכל אחת מהדוגמאות, אני אשתדל להדגיש כמה מאפיינים חשובים לדעתי של הקבוצה. אני מזהירה מראש, שקהל היעד של ההרצאה היה אנשים שהחשיפה שלהם לאינטרנט נמוכה יחסית.
מקור השראה חשוב לדברים שלי (וגם לחלק מהדוגמאות) הוא הספר
Here Comes Everybody של קליי שירקי. הספר עוסק בדיוק בנושא הזה של כלים חברתיים באינטרנט, איך ולמה הם עובדים, ואיך הם משפיעים על החיים שלנו. הציטוט מהביקורת, שמופיע על העטיפה של המהדורה שבידי, מתמצת יפה את התרשמותי: " [הספר] גורם לי לחשוב, כן, ברור, ככה כל זה עובד". למי שקורא אנגלית, אני ממליצה מאד על הספר הזה, שהוא רחב יריעה וקריא ביותר.