צריך להודות על האמת: את הספר "ללא מילים" של עמליה רוזנבלום וצבי טריגר קניתי בזול, פתחתי בחשדנות, קראתי בעוינות. לא סיימתי בעוינות, אבל זה בגלל שלא סיימתי בכלל.

אני עדיין לא עושה הרבה, ולכן היתה לי הזדמנות לגמוע כמה ספרים ואני אנצל את ההזדמנות להמליץ על ספר אחד ועל סדרת ספרים אחת. כולם יצאו לדעתי גם בעברית, כך שמי שמעדיף את לשון הקודש יכול למצוא אותם בצאת החג בסטימצקי הקרוב.
Dead Famous של Ben Elton הוא פארודיה פרועה למדי על תוכניות מציאות, במסווה של ספר בלשי. בבית מרושת היטב במצלמות ומיקרופונים נרצחת משתתפת בתוכנית מציאות בסגנון פרויקט Y, בשידור חי מול עיני האומה. את הראייה האירונית מספק בן השאר הבלש, בריטי שמרן-עד-ראקציונר מהדור הישן, שהולך לישון עם כל כתבי שייקספיר. משעשע מאד ומבריק לעתים, גם כסתירה ולא פחות בתור בלשי.
ועוד סדרת ספרים בלשיים, אבל לא רק, היא הסדרה של Number 1 ladies detective agency. את הספר הראשון קראתי בארץ, את Tears of the Giraffe בלעתי אתמול, והספר השלישי Morality of Beautiful Girls אכול למחצה בחדרי במלון. פה הז'אנר הבלשי הוא כיסוי דק ביותר לתאור חייהם של בני המעמד הבינוני בבוצאונה, אפריקה. הספרים נכתבו על ידי סופר סקוטי יליד בוצוואנה (אני אוסיף את שמו כשאזכר...), וחושפים את אפריקה בדרך שאנחנו לא רגילים לחשוב עליה. חוץ מזה הם מבדרים, לא מעיקים מדי - בסה"כ רוב האנשים טובים והכל מתגלגל לטובה (ודי מהר). האנגלית, דרך אגב, פשוטה יחסית, כמו אנגלית של מי שזו אינה שפת אם שלו, כך שאני ממליצה במקרה זה לדבוק בשפת המקור.

צום קל לכולם.

זהו, סיימתי את The Well of Lost Plots, השלישי (מתוך ארבעה נכון לעכשיו) בסדרת Thursday Next של Jasper Fforde. קשה קצת להגדיר את הסדרה הזאת: סוג של בלש פנטסטי, אבל החלק הפנטסטי מתעסק (בעיקר) בעולם הספרות, באנשים שנכנסים לספרים ובדמויות מספרים שיוצאות ל"עולם האמיתי", עם כמות לא מבוטלת של ארס-פואטיקה (ותסלחו לי על הצרפתית). הספר הראשון, "פרשת ג'יין אייר", שגם תורגם לעברית, היה מוצלח מאד; השני (Lost in a Good Book) והשלישי ממשיכים לבדר, למרות שהמבנה העלילתי קצת פחות צפיד (שוב, סליחה) - יש קוי עלילה שלא כל-כך מתחברים אחד לשני, יש אפיזודות שלא קשורות לכלום, והגופה הראשונה מופיעה בפרק 17.
אבל בכל זאת, משעשע. הנה לדוגמה:

"Item two." The Bellman put down his clipboard and leaned on the lectern.
"Remember that craze a few years back in the BookWorld for sending chain letters? Receive a letter and send one to ten friends? Well, someone has been overenthusiastic with the letter U-I've got a report here from the Text Sea Environmental Protection Agency saying that reserves of the letter U have reached dangeriously low levels-we need to decrease consumption until stocks are brougt back up. Any suggestion?"
"How about using lower-case n upside down?" said Benedict.
"We tried that with M and W during the great M Migration of 62'; it never worked."
"How about reseplling what, what?" suggested King Pellinore, stroking his large white mustache. "Any word with the our ending could be spelt or, don'tchaknow".
"It's a good idea," put it Snell. "Labor, valor, flavor, harbor - there must be hundreds. If we confine it to one geographical area, we can claim it as a local spelling idiosyncrasy."

אה, ושימו לב באיזו מילה נהדרת הסתיים הקטע הנל ;-)