למי שסובל כמוני מעניין-יתר בהיסטוריה של שפות, מומלץ לקרוא את הפוסט הזה ב- Language Log. התירוץ הוא ההיסטוריה הלשונית של אירופה, אבל רוב התוכן עוסק באיך חוקרים היסטוריה של שפות (בייחוד היסטוריה שפות לא מתועדות) ומה, לפי הגישה הבלשנית המקובלת, הם העקרונות המאפיינים התפתחות ותפוצה של שפות.

כדאי לקרוא גם את התגובות, לפחות הראשונות.

יש גם פוסט המשך שטרם קראתי.

זה אולי קצת מוזר, אבל מבחינתי ארוחה בחושך זה פחות עניין של לא לראות, ויותר עניין של לא להראות. אני מקווה שזה לא אומר משהו פסיכולוגי עמוק מדי על האישיות שלי.

ב”דיאלוג בחשיכה”, תערוכה שמסיירים בה בחושך, התחושות הכי חזקות שלי היו אובדן כל תחושת התמצאות במרחב וחוסר ביטחון בתנועה. אפילו בעמידה במקום אחד הרגשתי קצת חוסר שיווי משקל.

במסעדת בלקאאוט, מסעדה בחושך במרכז “נא לגעת” בנמל יפו, יושבים כל הזמן. המרחב שלך הוא בעצם חתיכת השולחן שלפניך, ולא כל כך קשה להתמצא בו בכח חוש המישוש. המלצרים (המדהימים, יש לציין) מניחים את המנות ישר לפניך, והאתגר הגדול ביותר שלך הוא למזוג לעצמך כוס מים בלי לעשות אמבטיה לעצמך ולסביבה (רמז: לא מזיק לתקוע את האצבע בכוס בתור מד מפלס פרוביזורי).

נשארת העובדה שאף אחד לא רואה אותך.

שאפשר לאכול בידיים או לעשות פרצופים. אבל יותר חשוב מזה:

שאם תהיה בשקט, פשוט תעלם.

צריך להודות על האמת: את הספר "ללא מילים" של עמליה רוזנבלום וצבי טריגר קניתי בזול, פתחתי בחשדנות, קראתי בעוינות. לא סיימתי בעוינות, אבל זה בגלל שלא סיימתי בכלל.

כדאי לכם ללכת ל"איוו" שנפתח לאחרונה בהרצל, כמעט בפינה של לילינבלום. הם ירושלמים במקור, וזכורים לטובה מהשנה הירושלמית שלי. כבר גררתי לשם כבר את כל מי שאכל איתי שם בירושלים (כמעט), לזכר הימים הטובים. בסניף המקורי ברח' הלל אפשר לשבת בבר מול החלון שפונה לרחוב, ולפנטז על איך אתה יורה קטשופ על העוברים והשבים. פעם בזמן הטלת הקטשופ המדומינת עבר שם בדיוק מישהו שאני מכירה, אבל זה קורה הרבה בירושלים, שאתה פוגש סתם כך ברחוב מישהו שאתה מכיר, וזה אפילו אם אתה לא מכיר שם הרבה אנשים.
בכל אופן, גם אם אין לכם כאלה זכרונות מדממים, ההמבורגר טעים ומגיע בשלושה גדלים, יש רטבים מגניבים בלחמניה, הצ'יפסים עבים כאלה מהסוג החביב עלי, המחירים גם סבירים. אז תבואו.

קצת מימין למה שאתה קוראים עכשיו, יש כותרת blogroll, ומתחתיה רשימה של קישורים. זאת רשימה (חלקית...) של הבלוגים שאני קוראת, והיא מתדעכנת באופן אוטומטי למחצה מתוך הגוגל רידר (זוכרים?). היא שם מפני שמי שנהנה לקרוא את הבלוג הזה (אההם. מי?), ייהנה בוודאי לקרוא את מה שאני נהנית לקרוא. או משהו כזה.

הבלוג האהוב עלי מהרשימה נכון לעכשיו הוא איקאה האקר. הוא כולל מגוון מפתיע של רעיונות "עשה זאת בעצמך" שמבוססים על מוצרים של איקאה. זה נורא כיף.

בלוג אחר שמשתף איתו חלק מהשם וגם משהו מהאופי, ושפחות מדי אנשים מסביבי מכירים ומוקירים, להפתעתי, הוא הלייף האקר , האודטה של הגיקים (כלומר, חנונים). הוא מציף את קוראיו בעשרות עצות ביום בנושאים מגוונים, עם דגש על ניהול זמן ומשימות, תוכנות חינמיות טובות וניהול המחשב בכללי, ו"פיתוח עצמי". מדגם לא מייצג מהימים האחרונים: תוכנה למעקב מחירים ב"אמאזון", עצות למי שרוצה להתנצל (אחרו קצת את יום כיפור?), "עשה זאת בעצמך: גזייה לטיול בטבע", איך לקבל את הג'וב של הבוס שלך, ואיך לחדש דיו מדפסת שהתייבש. נפלא!

אני עדיין לא עושה הרבה, ולכן היתה לי הזדמנות לגמוע כמה ספרים ואני אנצל את ההזדמנות להמליץ על ספר אחד ועל סדרת ספרים אחת. כולם יצאו לדעתי גם בעברית, כך שמי שמעדיף את לשון הקודש יכול למצוא אותם בצאת החג בסטימצקי הקרוב.
Dead Famous של Ben Elton הוא פארודיה פרועה למדי על תוכניות מציאות, במסווה של ספר בלשי. בבית מרושת היטב במצלמות ומיקרופונים נרצחת משתתפת בתוכנית מציאות בסגנון פרויקט Y, בשידור חי מול עיני האומה. את הראייה האירונית מספק בן השאר הבלש, בריטי שמרן-עד-ראקציונר מהדור הישן, שהולך לישון עם כל כתבי שייקספיר. משעשע מאד ומבריק לעתים, גם כסתירה ולא פחות בתור בלשי.
ועוד סדרת ספרים בלשיים, אבל לא רק, היא הסדרה של Number 1 ladies detective agency. את הספר הראשון קראתי בארץ, את Tears of the Giraffe בלעתי אתמול, והספר השלישי Morality of Beautiful Girls אכול למחצה בחדרי במלון. פה הז'אנר הבלשי הוא כיסוי דק ביותר לתאור חייהם של בני המעמד הבינוני בבוצאונה, אפריקה. הספרים נכתבו על ידי סופר סקוטי יליד בוצוואנה (אני אוסיף את שמו כשאזכר...), וחושפים את אפריקה בדרך שאנחנו לא רגילים לחשוב עליה. חוץ מזה הם מבדרים, לא מעיקים מדי - בסה"כ רוב האנשים טובים והכל מתגלגל לטובה (ודי מהר). האנגלית, דרך אגב, פשוטה יחסית, כמו אנגלית של מי שזו אינה שפת אם שלו, כך שאני ממליצה במקרה זה לדבוק בשפת המקור.

צום קל לכולם.