מאז השקת "שפינוזה" אני מקבלת לא מעט תגובות ומשוב. שזה מצוין, תמשיכו ככה. מה שאתם מוזמנים בהחלט להפסיק להגיד לי שאתם לא אוהבים את המילה "ספקנות" ושאנחנו צריכים להחליף את השם. באמת שאין צורך, אני מסכימה לחלוטין שהמונח "ספקנות" (וגם סקפטיות/סקפטיסיזם) הוא מונח מחורבן.

המשך קריאה ב"שפינוזה"

"ב-16 בינואר 1991, כשמטוסי הקואליציה התחילו להפציץ בעירק, אני הגעתי למיון של "בילינסון". לא, לא נפל עלי סקאד, אני אפילו לא מרמת גן, אבל עברתי את התקף אסטמה קשה יותר ממה שהיה לי אי פעם עד אז ומאז, והרופאים הניחו שההתפרצות קשורה ללחץ בזמן ההמתנה למלחמה. הקשר בין הפסיכולוגי לפיוזיולוגי עוד יידון הרבה באתר הזה, אבל אני מספרת לכם את זה הפעם מסיבה אחרת: אני רוצה שתהיו בטוחים שאין לי שום סנטימנטים לסדאם חוסיין. כמו רוב הישראלים, וכמו רוב העירקים, שמחתי לראות אותו יוצא מהתמונה. "

אפשר להמשיך לקרוא ב"שפינוזה".

אני רוצה להזמין אתכם ל"שפינוזה", האתר של קהילת הספקנים בישראל.

אני גאה להיות המארגנת של הפרויקט הזה - גם מבחינה טכנית וגם מבחינת תכנים. הפרויקט קשור למפגשי ספקנים בפאב, שהם פעילות מעניינת ומתהווה בניצוחה של לוטם אליהו.

כדי להבין יותר מה מהות הפרויקט, אני מזמינה אתכם לקרוא את פוסט הפתיחה שכתבתי שם, ובאופן כללי לעקוב אחרי מה שקורא שם.

פוסט זה הוא חלק מפרויקט בלוגים.

לפני יותר משנה שמעתי הרצאה של חנן כהן תחת הכותרת "האתר הבא שלכם יהיה בלוג". התוכן של ההרצאה הקצרה הזאת נשאר איתי, ובזמן האחרון חזרתי לחפש איך לעשות משהו מועיל על הרעיון של חנן. בתור התחלה, היות שחנן לא העלה את תוכן ההרצאה לבלוג שלו, אני אעלה אותה כאן. אני אוסיף קצת הרחבות ואולי גם הסתייגויות משלי - בפוסט אחר.

ההרצאה של חנן נועדה בראש ובראשונה לאירגונים ללא מטרת רווח ולהתארגנויות בתחילת דרכן. המסר היה שפתיחת בלוג היא דרך שבה אנשים לא-טכניים יכולים לבנות אתר יפה במהירות ובזול. לדברי חנן: "כל מי שמסוגל לפתוח חשבון ב- Gmail ולשלוח הודעה עם קובץ מצורף - יכול לפתוח בלוג".

הקמת אתר ב"דרך הסטנדרטית" היא עניין יקר, מורכב ומתסכל לכל המעורבים. האירגון צריך להיות די מבוסס בשביל להגיע למצב שיש לו משאבים לבניית אתר. וגם אם הכסף נמצא, קשה לאנשים ללא ניסיון בתחום להגדיר את הדרישות שלהם מהאתר וקשה להם להבין ולהשוות את ההצעות שהם מקבלים. ואחרי שבניית האתר מסתיימת, לעתים קרובות מדי הם כבולים לבונה האתר המקורי לביצוע שינויים.

במקום זה, חנן מציע שאנשי האירגון, בעצמם (וזאת נקודה קריטית) ייפתחו אתר באחד האתרים החינמיים (כמו בלוגלי או וורדפרס.קום).

הם יישלטו באתר, הם יוכלו לעדכן, לתקן, או אפילו לסגור אותו אם העסק לא עובד. אפילו אם לאירגון כבר יש אתר, אפשר לפתוח בלוג כשצריך להוסיף מידע על פעילות חדשה או פרויקט זמני. ואם האירגון עדיין לא קיים, יש רק שניים ורבע אנשים ורעיון לשנות את העולם, בוודאי שבלוג זה רעיון טוב.

בנוסף לתועלת המיידית (אתר מהיר ובזול), חנן מציע שהניסיון שנצבר ביצירת והפעלת הבלוג ייקדם את האירגון ואת אנשיו. כשהם יגיעו להקמת אתר "אמיתי", הם יידעו יותר טוב על מה הם מדברים.

הנה דוגמאות לאיך זה עובד שמצאתי בשיטוט מהיר. לסלון מזל יש בלוג ב"בלוגלי". גם לסיפריות העירוניות של תל אביב. וגם ל"כל1, התנועה לדמוקרטיה ישירה בישראל". וגם למאבק להכרה בחינוך דמוקרטי ברעננה בתמיכת העיריה . האתר של "פורום האירגונים למען ירושלים חופשית", לעומת זה, הוא בלוג ב"בלוגר".
 

(הפוסט מבוסס על תקציר של ההרצאה שכתבתי באנגלית בעבר, בבלוג אחר שכנראה כבר לא יעודכן. התמונה באדיבות Kristina B מפליקר ו-naamanus מפליקר).

הרבה משתמשי גמל (gmail) מתלוננים שהשימוש בתויות (labels) במקום תיקיות (folders) מבאס אותם.

אז עכשיו יש בגמל כפתור חדש שהופך את התויות למשהו קצת יותר דומה לתיקיות. לכפתור קוראים Move To או בממשק העברי "העבר אל", ומה שהוא עושה לתייג הודעות בתוית לבחירתכם, ולהעיף אותן מהאינבוקס (Archive). או במילים אחרות, הוא "מעביר" את ההודעות לתוית.

במקביל קיבלנו גם כפתור חדש בשם Labels (בעברית: תוויות) למי שרגיל להשתמש בתויות בדרך הישנה והטובה. עם הכפתור הזה אפשר להוסיף תוית בלי להעיף מהאינבוקס, ואפשר גם להוסיף כמה תויות לאותה הודעה.

חוץ מזה כל הכפתורים קיבלו מראה חדש, אבל את זה בטח הבנתם לבד.

(מקור: בלוג הגמל)

החל מה- 1/1/2009, ההשאלה בכל הספריות העירוניות בתל-אביב בחינם לתושבי תל-אביב. כמעט בחינם, צריך לשלם 5 שקלים עבור כרטיס המנוי.
משום מה השינוי הזה נשמר בסוד. זה לא מופיע באתר הספריה ולא בבלוג שלה, לדוגמה. אולי הם מפחדים מגידול דרמטי במספר המנויים שיכביד על משאבי הספריה, כמו שקרה כשביטלו את דמי המנוי בספריות בדרום העיר לפני שלוש שנים.
בשנת 2007 הועבר תיקון לחוק הספריות, שקבע ששירותי הסיפריות הציבוריות יהיו בחינם. במקביל הוא קבע מסגרת להשתתפות המדינה במימון הספריות העירוניות. מכל מיני סיבות עיריית ת”א (ועיריות אחרות) עשו בהתחלה שרירים ולא יישמו את החוק, אבל עכשיו הסיפור הזה נגמר והמנויים הם בחינם (למרות שהחלק שבו הפטור הוא רק לתושבי תל אביב לא ברור לי).
טוב נו, גם קודם דמי המנוי בספריה לא היו גבוהים ביחס להוצאות השנתיות שלי על ספרים. אבל העובדה היא שרק עכשיו עשיתי מנוי, ועם עובדות קצת טיפשי להתווכח.
[עדכון: עזרו לי לקלוט שהשימוש שלי במילה "הספריה" קצת מבלבל. אז להבהרה: העדכון תקף לכל הספריות העירונית בתל אביב, שהן בית אריאלה ו-20 הסניפים השכונתיים שרשימה שלהם אפשר למצוא כאן.]

תרשו לי להתרגש, למרות שזה כמעט יותר מדי התרגשות לחודש אחד. אחרי שעלינו על המפה, ואחרי שהגמל התחיל להסתכל עלינו, עכשיו יש לנו משהו שבאמת עוד לא היה: Google Translate עושה עברית.
כלומר מתרגם מעברית ולעברית. ולא רק אנגלית-עברית, אלא עברית וכל שפה אחרת! רוסית, ערבית, הינדי. נכון שתמיד רציתם לקרוא את הבלוג שלי בשבדית?
אני הולכת עכשיו לתרגם את הפוסט הזה לאנגלית. אני אפרסם אותו קודם כל באנגלית, ורק אחרי זה את המקור העברי. זה יעבוד? תבינו מה אני רוצה מכם? ההתרגשות בעיצומה! נתראה לאחר הפרסומות!

חדשות טובות למשתמשי הגמל: סוף סוף אפשר לכתוב מייל בעברית בצורה נורמלית. הכפתור לכתיבה מימין לשמאל, שבעבר היה קיים רק בגרסה העברית, נמצא עכשיו גם בגרסה האנגלית.

אם כותבים מייל בעברית, צריך פשוט ללחוץ על הכפתור עם החץ שמצביע שמאלה.

ועכשיו, איך גיליתי את? את הפיצ'ר שהיה הכי חסר לי בגמל אי פעם, שהזכרתי בכל פורום שבו יכולתי לחוות את דעתי על פיצ'רים חדשים?
קראתי בעיתון. מנייר! הנה קרדיט כשמגיע.

מה שאומר שעוד לא ממש הגשמתי את החזון מ-1983 שבו המחשב מחליף את הטלווזיה, הרדיו והעיתונים. הבלוגר Andy Baio העלה קובץ אודיו (במקור תקליט) בשם "Everything You Wanted to Know About Home Computers" מ-1983, וקובץ וידאו (במקור קלטת וידאו) מ-1984 בשם Computability. בהתחלה חשבתי שזה בדיחה, אבל לא, זה רציני לגמרי.
הספקתי להאזין רק ל-4 דקות הראשונות של האודיו, שבהן למדתי כאמור שהמחשב יחליף את הטלויזיה, הרדיו והעיתונים. נשמע מגניב לחתולין, בפעם הבאה שיש לכם 100 דקות פנויות (40 דקות לאודיו, אפשר להוריד mp3; שעה לוידאו).

תסלחו לי על הקלישאה בכותרת, אבל החל מאתמול גוגל מפות ממפה גם את ישראל.

אז נכון שהעסק רחוק משלמות: המיפוי באנגלית (שאליו מגיעים אם נכנסים בממשק האנגלי) לא כולל שמות רחובות (מצוין למי שרוצה לשחק במפה אילמת), ולא מצאתי דרך נוחה לעבור לממשק העברי; הנחיות נסיעה עדיין לא ממש עובדות, והנחיות הליכה ברגל אין בכלל. זיהוי שמות רחובות קצת מקרטע (נסו לחפש את רח' ויצמן. לא מצאתם? נסו וייצמן. עכשיו חפשו את אבא הלל סילבר ברמת גן. הגעתם לפתח תקווה? יפה, תחפשו עכשיו רק אבא הלל ותגיעו למקום הנכון).

אבל עדיין, אנחנו במפה.

וכן, אני יודעת שכבר יש לנו כמה אתרי מיפוי כמו מפה, אטלס סי.טי (עם נתוני התנועה המצוינים!), ואי-מאפ. ולא, הסיבה שאני היא בכלל לא שהענק הGלובלי החליט לשים לב גם לחצי סיכה בין סעודיה לים. הסיבה שאני מתלהבת היא שגוגל מפות הוא שירות מצוין. יש לי שלוש נקודות כדי להוכיח את זה. אם אין לכם זמן, תקפצו ישר לנקודה השלישית שהיא הכי חשובה.

נקודה ראשונה
החיפוש/שליפה נחמדים. לא צריך לרשום בנפרד את שם היישוב, ושם הרחוב והמספר. בוודאי שלא צריך לבחור את שם היישוב או שם הרחוב מרשימה. פשוט רושמים את הכתובת בתיבה אחת, ו-טדם- מוצאים. שנות ה-2000! (טוב, כמו שכתבתי זה עדיין קצת מג'עג'ע בעברית, אבל אני מניחה שזה יתייצב בקרוב). יותר מגניב? תנסו לרשום "רב חן". אין את זה ממש במאגר מידע, אבל היונים של גוגל חיפשו בשבילכם באינטרנט, מצאו משהו שנראה להם קשור, ובמקרה הזה, כמו בהרבה מקרים אחרים, הביאו משהו לא רע.

(ולחנונים: אפשר גם לרשום בתיבת החיפוש גם קואורדינטות בקוי אורך/רוחב.)

נקודה שניה
חיפוש מסלול הליכה ברגל. חברים, שמעתם על המהפיכה הירוקה? אנשים רוצים לפעמים להגיע ממקום למקום בלי לסייע לדחיקת קיצו של כדור הארץ בדרך. ולמי שלא יצא לא באחרונה להשתמש בקו 11, אני מזכירה שחוקי אין כניסה/אין פניה לא רלבנטים. לפני כמה חודשים נוספה לגוגל מפות אפשרות לחפש מסלול ברגל. המסלולים מתעלמים מכיווני התנועה, ו(לידיעת הירושלמים/חיפאים) דיווחים מסן-פרנציסקו שרמת אמינותם לא ברורה מוסרים שהם גם מתחשבים בטופוגרפיה. בישראל, מסלולים ברגל יש רק באתר מפה, והם זמינים רק למנויי האתר (בתשלום). כרגע, כאמור, האפשרות הזאת לא זמינה בישראל, אבל צריך לקוות שזה יגיע מתישהו.

נקודה שלישית
הנקודה החשובה באמת היא שגוגל מפות מאפשר לך לבנות מפות משלך ולהוסיף להן את המידע שמעניין אותך. זה ממש לא מסובך להגדיר מפה חדשה, להוסיף עליה נקודות עניין, ואז אם רוצים לייצא אותה לכל שאר העולם. הנה משהו שהכנתי היום, ושעשוי אפילו להיות שימושי לכם אם אתם מת"א ובקופ"ח כללית. גדול עליכם? אפשר גם סתם להוסיף נקודת עניין (עדיין לא עובד בישראל...). קטן עליכם? אפשר לעשות mashes דינמיים באמצעות JavaScript באתר שלכם או כווידג'ט (דחפתי קצת באזוורדס... חחחח... אבל אם זה מעניין אתכם אתם ממש חייבים לקרוא את הבלוג הזה). בקיצור, גוגל מפות, בניגוד לאתרי המפות שהיו לנו עד עכשיו, הוא לא סתם מידע גאוגרפי: הוא מידע גאוגרפי שאפשר לעבוד איתו!